בואו נפתח את כל האמת בפרצוף

השבוע, עונת האדבנט קאלנדרז הביאה לנו מתנה הלא צפויה – את האדבנט קאלנדר המפוקפק של שאנל. טיק טוקרית שרכשה במחיר מופרך של 825 דולרים את האדבנט של שאנל גילתה להפתעה שרוב הימים מכילים מיני מוצרי זבל כמו ספרון קומיקס או צמיד חוט עם תליון פלסטיק. שלא תבינו אותי לא נכון, אני חולה על ניק נאקס מוגזמים כמו מדבקות וסיכות בקופסאות הפתעה ווינק ווינק, אבל כשאת משלמת 825 דולרים על אדבנט ביוטי – את רוצה שיהיה שם קצת ביוטי. לא שני ליפסטיקים בגודל מוקטן ו- 14 דפי מדבקות. התקרית עוררה סערה ושלל דאחקות על חשבונו של המותג הנעלה, ובהמשך שאנל אף הגיבו (תגובה עניינית ומקובלת לחלוטין). אבל התחושה שאני נשארתי אתה מכל האירוע היא שאיזה כיף שאנחנו חיים בתקופת הרשתות החבריות שבה אפשר לקחת את כל הדינוזאורים הגדולים האלו, הנפילים המכובדים, שאף אחד אף פעם לא העז לגעת בהם, למשל שאנל, ולהצביע ולומר – המלך הוא עירום. מעולם לא חיינו בתקופה שבה היה קל יותר או מקובל יותר לחשוף אמיתות לא פופולריות בפומבי, וכידוע, מדובר באחד מהאקטים החביבים עליי. אז בואו גם אנחנו נדבר על כמה אמיתות לא פופולריות שהגיעה הזמן לחשוף אותן!

1. אנחנו בחיים לא נסיים מחברת לפני שנקנה או ממש נתפתה לקנות מחברת חדשה. מחברות הן לא צנצנת נוטלה בואו נודה בזה. אף אחת בהיסטוריה של החיים לא סיימה באמת מחברת. אני לא מדברת על השנה האחרונה בתיכון או באוניברסיטה כשכבר לא עניין אותנו כלום חוץ מלעוף משם והיינו כותבות במחברת עד הסוף כולל על החלק הקשיח החלק של העמוד האחרון פלאס מצמידות עם שדכן דפים שהשאלנו מאנשים אחרים בכיתה. אני מדברת על המחברות האלו שאנחנו קונות בשאיפה שעם המחברת הזאת אנחנו הולכות לגמרי לשנות את החיים שלנו מהקצה אל הקצה. המחברות שאנחנו קונות כדי לרשום שם טיפים פיננסים ואת התוכנית שלנו ליציאה מהמינוס. המחברות שאנחנו קונות כדי לרשום שם את ראשי הפרקים של הספר שאנחנו הולכות לכתוב. אתן יודעות בדיוק על מה אני מדברת! מי אי פעם סיימה מחברת כזאת לפני שהיא התפתתה לקנות אחת חדשה? אף אחת.

2. לא כל התינוקות חמודים לא נעים לומר ואף אחד גם לא אומר את זה (חוץ מג'ואן ריברס כפרה עליה שהייתה מדברת באופן קבוע על כמה שנורת' ווסט הייתה תינוקות מכוערת) אבל יש תינוקות שהם פאקינג צ'אקי. אני יודעת שיש אלרגנים מיוחדים או משהו בסגנון שהאימא מפיצה מתוך עצמה אחרי הלידה ומסתירים מפניה את העובדה שהילד שלה כעור- אבל מה אתנו, החברים שלה, בני הדודים, שלא ילדו הרגע ועינינו לא מעורפלות מהורמונים וחוסר שינה ואנחנו נאלצים להגיע עם מתנה יקרה מדי ולומר לה בלי שמץ ציניות איזה מתוק הילד שלה? The struggle is real. לא סתם אחת המחמאות המשונות שאומרים על תינוקות וכולם פשוט מקבלים את המחמאה הזאת בהבנה זה שהתינוק "ברור", הרבה תינוקות פשוט נראים..הממ, לא ברורים.

3. לאף אחד אין פאקינג מושג מה הוא עושה חוץ מרופאים מנתחים, אני מקווה. חוץ מהם? אף אחד. כולם פשוט מעמידים פנים שהם יודעים מה הם עושים ובתקווה זה עובד. אני יודעת שנדמה לכן שאנשים מצליחים לגמרי יודעים מה הם עושים ועל מה הם מדברים – אבל האמת היא שרוב האנשים מאלתרים יותר ממה שנדמה לכן. כל האנשים שאתם מסתכלים עליהם בהערצה- הם לחוצים ולא יודעים בדיוק מה הם עושים בדיוק כמוכם. אני יודעת שקשה לעכל את זה וזה נשמע לא מוכח ולא הגיוני- אבל זה ככה. כל מי שאתם מכירים שהצליח ונראה שהוא ודע בדיוק על מה הוא מדבר – נכשל עשרות פעמים בדרך לשם עד שהמציאות פשוט הרביצה בו או בה את הידע. להפגין ביטחון הרבה פעמים זה 90 אחוז מהדרך להצלחה וגם פשוט לעשות אפילו אם אין לך מושג מה אתה עושה.

4. אף אחד לא נעשה מפורסם באינסטה או בטיק טוק או ביו טיוב רק כי הוא עקבי ואותנטי, אבל ממש לא. כמות האנשים העקביים והאותנטיים ברשתות החברתיות שלא מצליחים לגרד 100 עוקבים היא רבה. כישרון הוא בהחלט חלק גדול מהעניין, אבל עוד כמה גורמים מבאסים כמו מזל, להיות במקום הנכון בזמן הנכון וללכוד בדיוק את רוח הרגע. כל הדברים האלו שאביב גפן החכם אמר לנטע ברזילי שתכלס גרמו להצלחה שלה והיא כעסה וטענה שזו הייתה רק עבודה קשה. אז לא. כמות האנשים שעובדים קשה בקופה במקדונלדס היא מרשימה. לדעתי ג'ף בזוס עובד פחות קשה מהם. והוא בטוח גם פחות אותנטי מהם. והנה הוא יותר מצליח. בואו נעשה קייס סטאדי קטן שאני מדי פעם מהרהרת בו: אני מנסה לפעמים לנתח למה אנשים שאני עפה עליהם, למשל קורנליוס האיום, לא מטפסים לרמות ההכרה של אנשים שאני גם עפה עליהם ועושים דברים דומים, כמו עדן דניאל גבאי, למשל. קורנליוס עובד שנים והוא עקבי ושנון בצורה גאונית, אבל יש משהו בתוכן שלו, דווקא בזה שהוא אותנטי אולי קצת מדי, שהוא קשה מדי לעיכול להרבה אנשים. חלק מהאותנטיות שלו היא גם לצחוק על הקהל שלו (הוא קורה להם נתינים וצוחק גם על לקוחות שבאים אליו, והרבה מאתנו מזדהים עם הצד של הלקוח יותר מאשר עם הצד שלו, כי כולנו לקוחות מעצבנים לא פעם). בעוד עדן דניאל גבאי מאוד מצחיק, ברמות של גאונות של פחות מקורנליוס, אבל הוא הרבה פחות בוטה והרבה יותר קל לעיכול במובן מסוים. בנוסף, הוא גם צוחק רק על סלבס ולא עלינו וזה תמיד יותר קל ונעים לנו. מה אני מנסה להגיד? שגם אותנטיות צריכה להיות בפיקוח מסוים כדי לתפוס ברשתות החברתיות. זה לא באמת מערב פרוע של התמדה ואותנטיות. מבינות? המשוואה המביכה הזאת שמוכרות ומוכרים לכן כל מיני משווקות ומשווקי קורסים לרשתות החבריות של אותנטיות פלוס התמדה וככה תצליח? בולשיט.

מוגזמות אני מתה לשמוע את האמיתות הלא פופולריות שלכן! תכתבו לנו בתגובות ויאללה בואו נדבר!