1. כי תוכן זו עבודה. וזה מוצר לכל דבר. התחלתי לכתוב על אופנה וביוטי אי שם בשנת 2006, באתר נענע10. יש מאחורי הרבה שנות יצירת תוכן, ובעיקר – הרבה שנים של לנסות ולהוכיח לאנשים שלמרות שכל אחד יכול להקליד מילים במחשב, העבודה שלי היא לא רק עבודה – היא מומחיות.

​

 2. כי אני רוצה ללכת יותר לעומק. לחלוק דברים אישיים יותר. כמובן לא ממקום של לקרוס עליכן עם החיים שלי, אלא ממקום של לתת דוגמאות אישיות, כדי לדון בנושאים שרלוונטיים לכולנו מתחומי ה- wellness וה- Self-Care, כמו שכבר עשיתי בחודשים האחרונים עם אייטמים שונים שקשורים לתהליכי ההתפתחות האישיים שלי ומאוד אהבתם. אבל אני רוצה להרגיש בנוח לחלוק ולתת מעצמי יותר, וקהל משלם הוא קהל אינטימי ומכבד יותר. אני רוצה לחלוק את עצמי עם הקהילה האמיתית שלי.

​

 3. כי העבודה על המוזלטר מאוד תובענית. אני אדם זריז ומנוסה מאוד. ועדיין, בפעמיים האחרונות שספרתי העבודה על כל מוזלטר לוקחת בין 6-7 שעות. בנוסף, מעצם המהות שלו כמגזין ששם את האצבע שלך על הדופק - אי אפשר להכין כמעט שום דבר מראש ועבודת התחקיר עליו היא יומיומית אם לא שעתית. זה לא תוכן מהסוג שאהובינו Chatgpt יכול לייצר, זה תוכן עם חיבורים תרבותיים, אוצרות ורפרנסים שרק בנאדם יכול לעשות. זו עבודה שמבוססת על צורת החשיבה שלי, על הידע הרחב שצברתי בתחומים שונים, מאופנה ועד תיאטרון, שמאפשר לי לספק לך הקבלות ומטאפורות שרק המוח האנושי המסוים שלי יכול לייצר.

​

4. כי בעולם, ניוזלטרים בתשלום הם הדבר הבא אחרי פודקאסטים. יש פלטפורמה שלמה ומאוד מצליחה שנקראת Substack שמבוססת על מנויים לניוזלטרים. זה הגלגול הנוכחי של הבלוגים. אתן יודעות שאני אוהבת להביא את הדבר הבא ואני בהחלט חושבת שאני מביאה לארץ את בשורת הניוזלטרים כמגזינים לכל דבר ולא כספאם פרסומי.

​

5. כי הוא עולה לי כסף. אני מאמינה גדולה בשקיפות, והנה המספרים - המנוי לפלטפורמה של הניוזלטר Smoove, עולה לי 600 שקלים לחודש. בנוסף, אני מנויה מאז יצירת המוזלטר על כמות גדולה של מגזינים בינלאומיים כמו Vogue, הניו יורק טיימס, הניו יורקר, vox וסטייליסט, על מנת שאוכל לקרוא עבורכן ולסכם נקודות מכתבות חשובות שנמצאות מאחורי חומת תשלום. כן, בכל העולם תוכן הוא ברובו כבר בתשלום.