.png)
.png)
.png)
- 1 בינו׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 2 בינו׳ 2022
מוגזמות אני לא אנסה לייפות את המציאות ולא אדחוף לנו לגרון Toxic positivity- שנת 2021 הייתה שנה די תחת. בואו, חשבנו שאלוהים יפצה קצת על ההזיה שהייתה 2020, אבל ניכר שהוא כבר היה בשוונג ואין עם מי לדבר. לי אישית הייתה שנה, באמת, מהקשות בחיי, בעיקר עם מותו של הכלב האהוב שלי כל כך לודוויג. באמת, זה היה פטיש של 100 קילו על הראש מהיקום ולא התחלתי אפילו להשתקם מהמכה הזאת. והסדרה סופרסטור נגמרה! זו עוד נקודת אור שחוצפה שלקחו מאיתנו. בכל אופן, שוב, בלי לדחוף לנו לגרון Toxic Positivity, חשבתי שאולי ננסה בכל זאת, בכוחותינו האחרונים, ככה על השניות האחרונות בסוללת העצבים שלנו – לנסות לגרד את הדברים הפאן שבכל זאת קרו בשנת 2021. נתחיל?
וכמובן, אני ממש אשמח אישית אם תכתבו בתגובות משהו פאן שקרה לכן או בכלל בשנת 2021, תרימו לכולנו!
1. עלייתו של טרנד ה- Big Registration
אני לא יודעת אם שמעתן, אבל בארה"ב לפחות, ואני בטוחה שיש לכך תהודה ברחבי העולם (אני בטוחה שמרגישים את זה בארץ גם, מאוד קשה לגייס עכשיו עובדים), מתרחש, בעקבות הקורונה תהליך מאוד מעניין שמכונה The Big Registration, כלומר ההתפטרות הגדולה. מה זה אומר?
תקשיבו כי זה ממש מעניין ואני בכלל חולה על הקטע הזה של חיזוי טרנדים שמתרחש – בשנת 2019 פרופסור מאוניברסיטה בטקסס חזה שעובדים יתחילו להתפטר בעקבות המגיפה העולמית שתבוא עלינו (כן, ידעו מראש..). הוא טען שבעקבות תופעות של שחיקה ובעקבות חשיבה מחודשת על מקומה של העבודה בחיינו (אחרי שנה של סגרים ועבודה מרוחקת), אנשים יתחילו לעזוב את מקומות העבודה שלהם בחיפוש אחרי חיים אחרים ומקורות פרנסה אחרים. זה מעניין, כי המחשבה שלי לפחות שלחץ הפרנסה והחל"תים יגרמו לאנשים להיות בבהלה, אקסטרה לחוצים ולהיתלות בכל מחיר במקום העבודה שלהם - ממש לא הייתה נכונה. להיפך, אנשים הבינו בשנתיים אלו שהם מעל לסך הקיום שלהם כעובדים והם לא מוכנים יותר להיות כלואים (כמובן, שהעבודה מהבית מאוד עזרה לתחושה הזאת להתעצם). בעקבות כך, מספרי שיא של מתפטרים החלו לצוץ.
אני חושבת שזו תופעה מדהימה ואחת החשובות והחיוביות שצצו והתעצמו בשנה האחרונה. העובדה שקיבלנו את המציאות של חיי העבודה שלנו כמו שהם היו במאה האחרונה בלי לשאול שאלות היא בועה שהתפוצצה בעקבות הקורונה והתחילה לתת גם לעובדים וגם למעסיקים תמונה יותר נכונה ועכשווית לגבי איך ניתן וכדאי לעבוד כדי להטיב עם העובדים.
2. החיות הנכחדות מתחזקות
ובמפתיע (וזה באמת במפתיע, כמו שאמרתי לכן, אני חשבתי שזה יהיה ההיפך), גם החיות מתחילות להתחזק למרות ואולי בזכות השנה שעברנו. דובי הפנדה נמצאים כבר שנים בסכנת הכחדה, והשנה הם יצאו מרשימת החיות שנמצאות בסכנת הכחדה. כן, כן, דובי הפנדה כרגע הם לא חיה בסכנת הכחדה. בנוסף, באפריקה יער גשם שלם מלא בחיות שהיו בסכנת הכחדה יצא מהרשימה של האו"ם של מקומות שמשמשים כמגורים לחיות שנמצאות בסכנת הכחדה. ביזונים וזאבים חזרו לערבות ברחבי אירופה. דגי סלמון חזרו לשחות בנהר קולומביה. אוכלוסיית הפרפרים בקליפורניה וניו יורק נמצאת בפריחה מטורפת. יכול להיות שהעצירה שלנו בני האדם את החיים המהירים, העצירה של תנועות המטוסים והבעיות בשרשרת האספקה הצרכנית שיצרו כל כך הרבה קושי עבורנו – אפשרו סוף סוף לטבע להרים קצת את הראש שלו. איזה כיף!
3. מותר לאכול גבינות בכיף!
אני יודעת שזה לא חשוב כמו הפנדה או תנאי עבודה- אבל לעזאזל, השנה מדענים מצאו שגבינה היא אוכל שבכלל לא כל כך רע בשבילנו! באמת, אחרי שנים שניסו למכור לנו שבתכלס כולנו רגישים ללקטוז והגיע הזמן להניח את המוצרלה דאון ולהפסיק להפליץ – שנת 2021 הציעה אלטרנטיבה. בחודש פברואר התראיין מדען לאתר Wired והצהיר באופן רשמי שאין שום ראיה לכך שגבינות הן לא בריאות או גורמות לעלייה במשקל – להיפך יש רק ראייה לכך שהשפעתן ניטרלית לכל הגרוע.
4. שלטון האמריקניזציה על התרבות מתחיל להיחלש
זו הייתה ללא ספק השנה של משחקי הדיונון, והעובדה ששניים מהשחקנים הראשיים מועמדים בפרס על משחק (לא איזה פרס נידח על תפאורה בסרט זר) בגלובוס הזהב- זו התקדמות מדהימה. אחד הדברים היפים שנטפליקס הביאה זה את החשיפה לתרבות שהיא מעבר לאמריקאית או בריטית עליה גדל כל העולם המערבי, וזו מגמה שמאוד התחזקה בשנה האחרונה וזה תענוג. ממש אתמול עלתה בנטפליקס למשל העונה החדשה של הסדרה הצרפתית "אהבה ללילה אחד" (הסדרה שבתמונה מעל), שזה יותר מערבי כמובן מסדרות קוריאניות, אבל עדיין משהו שבעבר היה שמור רק לצופי סינמטקים למיניהם.
5. שחררנו את בריטני וסימון ביילס שחררה את הבושה
המחשבה שאבא יכול לא לרצות בטובת ביתו או שמתעמלת אולימפית יכולה לחוש חרדה מכדי להשתתף בתחרות של אלופים, הן שתי מחשבות שלא היינו יכולים להעלות בכלל על דעתנו לפני ששנת 2021 הגיע ושינתה קצת את התפיסה שלנו לגבי הורות, בריאות נפש, חופש והישגים.
אז בריטני זכתה השנה לחופש שלה ואנחנו נחשפנו לעדות קורעת הלב שלה. ובאולימפיאדה שנדחתה בשנה עשו היסטוריה מסוימת המתעמלת סימון ביילס והטניסאית נעמי אוסקה (שאחת התמונות המתוקות של השנה שייכות לה - תמונה של פרפר נוחת עליה ולא עוזב באמצע תחרות) שדיברו על הקושי הנפשי שלהן להתחרות ובחרו לפרוש או לקחת הפסקה מהתחרויות. תוך כדי הן הצליחו להעלות לסדר היום את נושא הבריאות הנפשית ועד כמה הוא לא פוסח על אף אחד, גם לא על אלופות אולימפיות עם חוסן מרשים.
מוגזמות, מה הדבר האחד שעשה לכן כיף בשנת 2021?
