בטלוויזיה, בטיק טוק ובתרבות ה- Wellness - השאריות הן הטרנד הנכון

האקס האחרון שלי היה אחד מהאנשים הכי בלתי נסבלים שהכרתי. אני רצינית, הייתי מאוהבת כמובן, כי אישיוז פסיכולוגיים וזה, אבל כל הזמן גם הייתי מודעת לעובדה שאני לגמרי חושבת שבשורה התחתונה- הוא פשוט לא בנאדם עם לב טוב. בכל אופן, אחד מהדברים הכי מעיקים בו, וזה יישמע כמו קווירק חמוד ומתפנק או אפילו כמו משהו מעורר השראה, אבל זה לא - היה הסירוב שלו לאכול דברים שהוכנו יום לפני. הוא היה מוכן לאכול רק דברים שהוכנו באותו הרגע. כל דבר שהוכן אתמול – לפח. שוב, זה נשמע מעורר השארה וזה, "אני לא אוכל שאריות, אכפת לי מה אני מכניס לגוף שלי, אני מוכן לקבל מהחיים רק את הטוב ביותר" וכל זה, שבגדול זה נכון, אבל כשקונטקסט לקווירק הזה היה אותו אקס וכל יתר האלמנטים של האישיות שלו- היה ברור לי מהר למדי שלא מדובר בקטע מעורר השראה, אלא בקטע בלתי נסבל של ילד מגודל ומפונק.

ומסתבר שהוא לא רק ילד מגודל ומפונק- הוא גם הכי שנה שעברה! כי כרגע, אין דבר יותר טרנדי משאריות. וזה בכל מקום. במהלך חודש יוני האחרון כלבי האהוב לודוויג נפטר ואני חושבת שאחד מהדברים היחידים שעזרו לי להעביר את אותו חודש איכשהו בהכרה הוא בינג' בלתי נפסק של תוכנית הריאליטי המופתי "אליפות השאריות" בנטפליקס. בכל פרק המתמודדים קיבלו ערימה של זבל שנאכל ביום של אמש ונאלצו להכין ממנו מאכלים מדהימים על פי נושאים שונים (ברביקיו, יומולדת וכדומה). בגדול, התוכנית שהכי מבאס להיות השופט בה. בקטן, זה היה פשוט גאוני ומהפנט וכנראה תוכנית הבישול היצירתית והמחוברת ביותר למציאות שיש. ואגב, השופטים בתוכנית הכי חמודים ומצחיקים שהיו אבר בתוכנית ריאליטי. פאקינג רן דנקר ונטע ברזילי...

בואו נדבר על שאריות, לא במובן הרוחני של הנושא, כי באמת כמו שהאקס שלי הבהיר בהתנהלותו המעיקה - יש משהו מאוד גבוה בלא להסכים לקבל שאריות מהחיים. שאריות של תשומת לב מאנשים, שאריות של יחס - כל הדברים האלו באמת לא חיוביים. וכן, גם באוכל- מכובד להכין לעצמך מנה עיקרית פה וטרייה ולא להסתפק בלשבת בלילה מול המקרר ולאכול פיצה קרה ממגש מדובלל. אבל עדיין, אולי בכל מה שקשור לאכול אפשר לפתוח סוגריים קטנים. שאריות של אוכל זה דבר שיכול להיות הכי מנחם, כיפי, חסכוני, ידידותי לסביבה ועכשיו אפילו נכון טרנדית. בחודש שעבר, יצא ספר הבישול Fridge Raid: Flexible, Kitchen-Foraged Recipes For Low-Waste Meals by Megan Davies שכולו אוסף של מתכונים קלילים וגמישים למדי, בניגוד למרבית ספרי המתכונים המתסכלים ששולחים אותנו להשיג מרכיבים אזוטריים, להשתמש בכף מהם ולזרוק לתחתית המזווה. הספר, שמיועד לכל מי שרוצה לחסוך כסף וזמן- כלומר כולנו- ועדיין להזין את עצמה ואת בני ביתה. איך עוד לא חשבו על ספר כזה עד עכשיו? לא ברור. ומתי הוא מתורגם לעברית? אני מקווה שבימים אלו.

ואם חשבתן שהקונספט של שאריות אוכל בקופסאות פלסטיק זה קונספט של סבתות פולניות, תחשבו שוב. אחת מהטיק טוקריות הכי חמות של הרגע היא בחורה צעירה ומחממת שאריות מקצועית. Emily Mariko הפכה בחודש האחרון למטאור בשמי טיק טוק. מה היא עושה שם? סרטונים שאפשר להגדיר אותם כחצי בישול וחצי ASMR (היא לא מדברת, רק נותנת לכן לשמוע את מה שהיא עושה) ובהם היא מראה איך היא מכינה לעצמה אוכל משלל דברים ושאריות שכבר זרוקים אצלה במקרר. נשמע משעמם? תחשבו מיליוני צפיות ו- 7 מיליון עוקבים. ויש במתכונים שלה, אם אפשר לקרוא להם ככה, את כל האלמנטים הנחשקים של אוכל שכולו שאריות- למשל, תיבול מעדות הקטשופ והמיונז. אין יותר ילד מפתח מהניינטיז מזה.

ואגב, בואו נקרא לילד בשמו, בעולם הכושר, Wellness והעזרה העצמית (אני לא לגמרי בטוחה לאן נכנס הקונספט הזה), הרעיון של Meal Prep הוא אחד מהמרכזיים בימים אלו. ואתם יכולים לקרוא לילד איך שתרצו, מיל פרפ- כלומר להכין בתחילת השבוע מראש את כל האוכל של אותו השבוע - זה פשוט כינוי יותר מחוכם ומארי קונדואי ללאכול שאריות. בישלת את זה בשבת לולה, ועכשיו יום רביעי? זה שאריות. ואני עפה על זה. אני מרגישה שזה מגניב שהגענו למקום שאנחנו יכולים לנכס את המילה הזאת "שאריות" שיש לה קונוטציות כל כך מתפשרות ומגעילות ולתת לה טוויסט שכולו התנהלות כלכלית ואישית נכונה.

ואי אפשר לשכוח את נושא הקיימות. "'כמה שאריות מזון אנחנו מייצרים? ב־2019 הושלכו 2.5 מיליון טונות של שאריות בישראל בלבד אומרת מיכל ביטרמן, מנכ״לית ארגון The Natural Step ישראל', עסק חברתי הפועל להטמעת קיימות בארגונים. 'בעת ההשלכה חצי מהמזון שנזרק הוא בר אכילה. מה שאומר שבישראל יש כ־1.2 מיליון טונות של מזון טוב בשנה שהולך לפח על כלום'", כך נכתב בכתבה מתחילת השנה באתר כלכליסט שעסקה בטרנד השאריות. וכמובן, אין ספק שיש קשר בין הטרנד לבין המגיפה שעברה עלינו. העובדה שרובנו בילינו יותר זמן בבית גרמה לכולנו לבשל יותר וגם להשתמש יותר במה שכבר בישלנו. אז התייעלות כלכלית ואישית, אכילה בבית וגם כן, הקלה משמעותית על הפסולת שמיוצרת בעקבות זריקת שפע מזון אכיל לחלוטין – טרנד השאריות הוא לחלוטין טרנד מוגזם- אבל מבורך בהחלט.

ככה מגדלים צמחי תבלין בבית, בלי להרוג אותם

אני לא יודעת מה אתכן מוגזמות, אבל אין צמח שלא הרגתי. הרגתי צמחים ששרדו מדבריות. הרגתי קקטוסים, עציץ ירוק מוזר שהמוכר בחנות אמר שבחיים לא ימות. והצמח היחיד שאני אומרת לכן באופן מוחלט שאפשר לגדל בלי להרוג לא משנה מה תעשו לו, זה פיקוס גומי. בכל אופן, אני לא רוצה שנתעסק בצמחי נוי, כי אנחנו לא רק מוגזמות, אנחנו גם פרקטיות. הקונספט של לגדל בעצמי את האוכל שלי היה נשמע סקסי בעיניי כבר הרבה שנים. לא מהמקום שאני היפית עם חיבה לאדמה, כי כולנו יודעות שאני נבלה קפיטליסטית, אלא מהמקום של שליטה. אני רוצה להיות כל כך בשליטה על כל דבר בחיים שלי, שאפילו את האוכל שלי אני רוצה לגדל. בעזרתו של בן דודי החלקאי, הקמתי גינת ירקות מדוגמת בגג של הדירה שלי. זה היה סיוט. יש סיבה שאנחנו לא מגדלים את האוכל שלנו בעצמנו, והסיבה היא, שזה מטומטם. לטפל בשיח מללפונים זו משקרה מלאה. אני הייתי בשוק מרמת תשומת הלב שזה דורש. ולגדל שיח עגבניות שרי זה בעיקר מיותר. הן לא צומחות, לא צומחות, לא צומחות ואז בום, ביום אחד יש לכן שיח מפוצץ באלפיים עגבניות שרי שאין לכן מה לעשות איתן. להביא לשכנים זו כמובן לא אופציה.

בכל אופן, החלום הזה על גידול מזון המשיך לקנו בי, וחשבתי ללכת על זה בקטן- צמחי תבלין. כמובן שגם אותם הרגתי, והייתי צריכה ללמוד בדרך הקשה איך להתמודד איתם. אז כדי שלא תחזרו על הטעויות שלי, הכנתי לכן מדריך קטן לאיך לגרום לגידול ביתי של צמחי תבלין לעבוד.

הנה האור

החיים של הצמחים החמודים שלנו מתחילים ונגמרים בשליטה על האור. אם אין לכן פינה מלאת שמש או שאתן לא רוצות לשים את התבלינים על אדן החלון במטבח, תבחרו מראש צמחי תבלין שצריכים פחות שמש כמו מנטה, פטרוזיליה ועירית. אגב, צמחי התבלין שלנו הם דיוות קוקטיות, הם צריכים אור, אבל הם גם צריכים חום, אז הימנעו מחדר חנוק במזגן. ליד החלון, בזווית דרומית שמשית, זה המיקום המושלם.

מה עם מים?

הסעיף שבו רובנו נופלות, והטמגוצ'י החמוד שנקרא צמחי התבלין שלנו מאבד את חייו. צמחי התבלין צריכים כמות מדוייקת של מים. והכי חשוב? לא יותר מדי מים. איך אנחנו עושות את זה? נמנעות מהשקייה ומעדיפות השפרצה באמצעות בקבוק ספריי כזה של מים. מרססים את האדמה של התבלינים רק כשהיא יבשה. אבל תיזהרו לא לרסס יותר מדי, בעיקר אם אין בתחתית של הכלי חור כזה לניקוז מים. וכן, עדיף מאוד מאוד כלי עם חור למטה לניקוז מים.

תרגיעו עם הפריחה

זה נורא חמוד לראות את צמחי התבלין שלנו מתלהבים מהחיים שלהם ומצמיחים פרחים- אבל זו בעיה. אתן רוצות שהצמח יתרכז בלייצר את עלי התבלין הטעימים ולא את הפרחים. אז שימו לב שאתן מסירות את הפרחים כשהם צומחים.

צמחי תבלין משמשים לכל מיני דברים, כולל רפואה וביוטי, אבל אני רוצה להתמקד בחלק של האכילה. כרגיל. והייתי חייבת לעשות נספח קטן שבעיניי הוא הנספח הכי חשוב- איזה צמחי תבלין יכולים להתאים למתכונים וסוגי מאכלים שונים כדי שתוכלו למצות את הפוטנציאל של הצמחים שאתן כל כך טורחות לגדל. אז הנה אקסטרה מדריכון בנושא זה:

אורגנו פיצות ברוטב עגבניות, סלטים, פירות ים ומאכלי חצילים ופטריות.

לבנדר תוספת מעולה לגלידות ולסורבה.

תימין מתאים לדגים, רטבים וממרחים וגם לדברי מאפה כמו חלות. הולך עם בצל, שום, חצילים וקישואים ותפוחי אדמה בתנור.

כוסברה מתאים במיוחד למתכונים מהמטבח התאילנדי, המקסיקני וההודי. מעולה לתיבול ירקות כבושים, מרקים ודגים.

לואיזה לימונית מתאים לתה, אבל גם לגלידות וסורבה ואפילו לרטבים חמצמצים.

עירית תבלין מושלם לשלב בגבינות שונות ושמנת, בסלטים כמו ירקות או סלט ביצים.

עלי דפנה מתאים לתבשילי צלי בקר

נענע כמובן לתה, אבל גם לגלידות, רטבים, משקאות וסלטי פירות.

טראגון צמח תבלין עם טעם של אניס. מתאים לרטבים, עופות ובשרים. במטבח הפרסי מגישים אותו כחלק מסלט ירוק.

פטרוזיליה מתאימה כמעט לכל סוגי התבשילים- מרקים, בשר, דגים, מרקים, תוספת לטחינה ותוספת לשמן זית וממרחים.

מליסה צמח תבלין מאוד מגוון שמתאים גם לדגים וגם לתה, סנגריה, גבינות שמנת וסלטי פירות.

תרד צמח התבלין המושלם למאפים ופשטידות. וכמובן גם בחביתה ופריטטה.

רוזמרין מתאים לתיבול של בשר על האש ותפוחי אדמה בתנור.

בזיליקום צמח התבלין של המטבח האיטלקי. מתאים לפיצות, לזניות, גבינות, נקניקים, פסטה ומרקים.

שמיר משביח את הטעם של מאכלי ביצים, גבינות ומרקים. מוסיף טעם לירקות כבושים.